06/01/2005

חדר מבצעים בינלאומי

אנשי ביטחון ישראלים ופלשתינאים, שהשתתפו במפגש לא רשמי, גיבשו מודל לחידוש התיאום הביטחוני, המבוסס על מעורבות בינלאומית ומשתדל לא לדרוך על מוקשי אוסלו. כעת התפרסם המסמך המסכם

מאת עקיבא אלדר


היתה זו מן הסתם הפעם הראשונה שהמלצרים במלון קרלטון בנהריה ראו אורחים מתל אביב חולקים שולחן עם תיירים מעזה. אחד מהם הבחין כנראה באלוף ריבחי ערפאת (שום קשר ליאסר ערפאת), העומד בראש מנגנון התיאום הביטחוני הפלשתיני. ייתכן שמישהו זיהה את תת-אלוף במילואים שלום הררי או את סגן-אלוף במילואים יוחנן צורף, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שהיו יועצים לענייני ערבים בממשל הצבאי בשטחים ושמופיעים לעתים מזומנות בטלוויזיה כפרשני שטחים.

למחרת דיווח העיתון הערבי הישראלי "א-סינארה", כי לקראת ביצוע ההתנתקות מעזה, ישראל והרשות הפלשתינית חידשו בחשאי את שיתוף הפעולה הביטחוני. הידיעה משכה אל המלון עיתונאים מקומיים וכמעט שהבריחה את הפלשתינאים. הנציגים הישראלים בקבוצת העבודה הביטחונית של איפקר"י (המרכז הישראלי-הפלשתיני למחקר ומידע) שיכנעו אותם בעמל רב שלא היתה להם יד בהדלפה. ובכל זאת, נזכר סגן-אלוף במילואים הד"ר קובי מיכאל, ראש המחלקה האסטרטגית של איפקר"י, שהפרסום דחק את הפלשתינאים, כולם אנשי מנגנוני הביטחון, לעמדות קיצוניות. "כנראה שהם חששו מקבלת הפנים בבית", אומר מיכאל, שעמד בשעתו בראש מנגנון התיאום הישראלי-הפלשתיני ומנגנון הסיורים המשותפים וריכז את הדיונים החשאיים לגיבוש הצעה משותפת "לחידוש התיאום הביטחוני בשלבים ובמעורבות פעילה של צד שלישי". השיחות התקיימו לסירוגין מפברואר 2004 עד סוף השנה, אז הסתיימו במסמך מסכם כבר לאחר מות יאסר ערפאת.

אף שערפאת אישר את השתתפותם של אנשיו במפגשים וטרח לקבל דיווח על כל אחד מהם, בימים שצה"ל נכנס ויצא בעזה ובשכם, גילויים על בילוי סוף שבוע קבוצתי במלון גלילי עם מומחי ביטחון ישראלים אינם מוסיפים בריאות לקצין פלשתינאי. גם כך ביצבצו מהדיונים החשדנות והמתח השוררים בין אש"ף-תוניס, החושש לאבד מכוחו, לבין הכוחות המקומיים, המבקשים לתקן את עיוותי אוסלו. מיכאל מאמין שבסתר לבם הפלשתינאים היו משוכנעים שחברי הקבוצה הישראלית, בהם גם רון שצברג (מג"ד במילואים) ואודי מזרחי (לשעבר מושל בית לחם), הם נציגים רשמיים של השלטונות.

הממד המטריד ביותר

הידיעה שהמסמך הביטחוני, המבוסס על סדרה של ארבעה מפגשים בנהריה, בטבריה ובחיפה, ועל דיונים קצרים שהתקיימו בירושלים, הוצג לפני הדרג המדיני והצבאי הבכיר בישראל, תאשש בוודאי את חשדם. גרשון בסקין וחאלד דוזדאר, המנהלים המשותפים של איפקר"י, מספרים שהם הציגו את המסמך וכן הצעה נוספת - למשטר גבולות ברצועת עזה - לפני בכירים במשרד ראש הממשלה, המועצה לביטחון לאומי, אמ"ן ואג"ת (אגף תכנון) בצה"ל. דיפלומטים אמריקאים ובריטים, וכן אנשי ביטחון מצרים, קיבלו אף הם סקירה מקיפה מהמחברים. זאת ועוד, בקבוצות עבודה אחרות של הארגון, שדנו בשנה האחרונה בסוגיות כלכליות, בבעיות מים וכיוצא באלה נושאים שאינם "ביטחוניים פרופר", אכן השתתפו לצד אנשי עסקים ואנשי אקדמיה גם נציגים ממשרדי הממשלה, בהם משרדי החוץ והאוצר, התמ"ת והחקלאות, וקצינים ממשרד מתאם הפעולות בשטחים.

הד"ר מיכאל מסכם בסיפוק שלבסוף המסמך זכה לברכתם של מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב ואומץ בידי צוות יועציו של אבו מאזן. לדבריו, הם היו שותפים לתחושה "שאנחנו מאבדים זה את זה לחלוטין", ולהחלטה שהתקבלה בפברואר אשתקד, שבועות אחדים אחרי נאום הרצליה שבו שרון חשף את תוכנית ההתנתקות, לפתוח את הערוץ הביטחוני החשאי. "הגענו למסקנה שאף כי המהלך מחייב התייחסות לתחומי עניין רבים, בהם משטר הגבולות, פיתוח הכלכלה, שיקום התשתיות הפיסיות והחברתיות, חופש תנועה ועוד, הרי שהממד המרכזי והמטריד ביותר הוא הממד הביטחוני... ללא הורדת האלימות ושיפור בתחושת הביטחון של אזרחים ישראלים ופלשתינאים", נאמר במסמך המשותף, "לא תהיה תוחלת לכל שאר הממדים ולא תהיה תכלית למינוף תוכנית ההינתקות לחידוש התהליך המדיני".

הקצינים הישראלים בדימוס והקצינים הפלשתינאים בשירות פעיל, מהם שהכירו אלה את אלה בימים הטובים (יחסית) של טרום האינתיפאדה השנייה, הסכימו גם כי "נכונותם של הצדדים המעורבים לשלב כוחות ומאמצים" היא תנאי יסודי לשיפור הביטחון. ואולם בעוד שהקצינים הפלשתינאים התרפקו על זיכרונות הסיורים המשותפים, מיכאל הביא עמו לקחים מרים מהתקריות שפרצו בין שני המרכיבים של הסיורים. אחרי דין ודברים הוסכם כי משבר האמון העמוק, פיגועי הטרור ופעולות צה"ל בעומק הרצועה, שואבים את הצדדים למעגל קסמים (וקסאמים) של תגובה ותגובת-נגד. "הדם הרע מסרס את היכולת של הצדדים לשתף פעולה", נקבע במסמך. אי לכך הוסכם שסיוע חיצוני וערבויות בינלאומיות ממשיות הם תנאי הכרחי להצלחה.

מועצת התיאום העליונה

מכאן ואילך כל צד הציג את עמדותיו ופירט את הצעותיו. אנשי איפקר"י מיפו את ההסכמות, גישרו על הפערים, ולבסוף גיבשו מסמך המבוסס ברובו על מרכיבים שהתקבלו על דעת הישראלים והפלשתינאים. מיכאל מציין שכמו תמיד, הקושי העיקרי היה נעוץ ברצונם של הפלשתינאים לקבוע תחילה את העקרונות (נסיגה מלאה, שליטה בגבולות וכו'), בעוד שהישראלים מעדיפים לדחוק את המוקשים לשלב הסדר הקבע ולהסכים על הפרטים. בין הפרטים שנדונו לבסוף היה עתידן של ההתנחלויות המיועדות לפינוי.

בשעה שהמתנחלים מאיימים במרי אזרחי נגד ממשלת ישראל וצה"ל לעת פינוי, אנשי ביטחון פלשתינאים וקצינים ישראלים בדימוס דנו בגורל בתיהם. האורחים מעזה הבהירו שאין להם חפץ בווילות. בגלל החשש מקרבות רחוב בנוה דקלים, בין קבוצות יריבות שיבקשו להשתלט על הרכוש הנטוש, ובשל הרצון לבנות רבי קומות למגורי פליטים, הם ביקשו ששרון יואיל להשאיר להם את התשתיות וישלח את הבולדוזרים שלו ליישר את הקרקע.

המודל מבוסס על "קונסורציום" של שלושה שותפים עיקריים: אמריקאים, בריטים ומצרים - שלושת השחקנים המוכרים כבעלי ניסיון בתחום הצבאי והמודיעיני בהקשר הרלוונטי של המשימה. הם נחשבים לבעלי השפעה אזורית ובינלאומית וכל אחד מהם נהנה לפחות מאמונו של אחד הצדדים לסכסוך. מקור הסמכות להפעלת הקונסורציום הביטחוני הוא מועצת התיאום העליונה (Coordination Board), שהרכבה ייקבע בהסכמה והיא תהיה הגורם שינחה חדר מבצעים משותף. חדר המבצעים יקבל דיווחים שוטפים וחריגים ויהיה מקור הסמכות במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לפרשנות של סעיפי הסכם או הערכת קריטריונים לביצוע המשימות שכל אחד מהצדדים התחייב לבצע. המסמך מציע לשקול אפשרות להפעלת מודל דוגמת הכוחות הרב-לאומיים בסיני (MFO), שיזכה גם לגיבוי של מועצת הביטחון של האו"ם.

בסקין ודוזדאר מסבירים שהמודל המוצע נועד למזער את הסכנה של דריכה מחדש על מוקשי הסכם אוסלו, שהניחו לצדדים להתמודד עם תקריות בשטח כל אחד לפי דרכו, בלא מנגנונים לבירור תלונות, צינון רוחות, בלימת תגובות והפקת לקחים. לדבריהם, המודל שלהם חסין בפני אינטרסים של פוליטיקאים ישראלים, הנוטים לגייס כל תקרית ביטחונית, במקרה הטוב, לחזית התעמולה וההתנצחות ובמקרה הגרוע - כתירוץ לעוד מבצע חיסול. מנגד, המנגנון המוצע מחייב את הפלשתינאים לספק מידע אמין על תוכניות לפיגועים ולהציע תשובות אמיתיות במקרים שההתראה לא באה בעתה.

המודל מתמקד תחילה בהיערכות מחדש בצפון הרצועה ובדרומה והרחבת ההיערכות גם למרחב חאן יונס, לצורך ההכנות לביצוע ההינתקות. "חידוש התיאום הביטחוני בתנאי פתיחה משבריים מחייב צעדים מדודים ומבוקרים", קובע המסמך. "ניסיון לחידוש התיאום הביטחוני בהיקפים רחבים יותר עלול להתברר כצעד יומרני, שהדי כישלונו עלולים להסיר מסדר היום כל אפשרות לניסיון נוסף. הצלחה, ולו חלקית, של חידוש התיאום הביטחוני בצפון הרצועה ובדרומה עשויה להתברר כחוויה מתקנת בעבור שני הצדדים ויש בה את הפוטנציאל לחידוש התיאום הביטחוני בהיקפים נרחבים ומשמעותיים הרבה יותר".

המסמך מציע לעודד את הרצון הפלשתיני לפעול במישור הביטחוני באמצעות הרחבת המעורבות הבינלאומית בשיקום התשתיות והכלכלה ברצועת עזה והיערכות לפתיחת נמל התעופה הבינלאומי.

מינהלת בינלאומית

הפעלת נמל התעופה ושאר המעברים היתה נושא לדיון בקבוצת עבודה נוספת של איפקר"י, שהפיקה אף היא מסמך מוסכם. במסמך זה הוסכם כי גם בנוגע למשטר הגבולות, לנוכח משבר האמון בין הצדדים, יש צורך בצד שלישי - והפעם "כל גורם בינלאומי (בהרכב ובסמכות) שיוסכם על הצדדים". תפקידיו העיקריים של כוח המשימה הבינלאומי יהיו סיוע בהקמת אזורי התעשייה ופיתוח מעברי הגבול, לצד סיוע בתפעולם השוטף וחניכת הצד הפלשתיני והכשרתו לקבלת האחריות להפעלת האזורים הללו; ניטור ופיקוח של הליכי הבידוק הפלשתיניים, בהתאם לפרוטוקול ביטחוני שיוסכם על הצדדים; סיוע בפיתוח מנגנוני התיאום בין הצד הישראלי לצד הפלשתיני תוך כדי שיקום האמון בין הצדדים. לצורך כך תוקם מינהלת מעברים של הגורם הבינלאומי, שתרכז ותפעיל את השלוחות במעברים השונים. במינהלת ישותפו קציני קישור ישראלים ופלשתינאים.

מינהלת המעברים של הגורם הבינלאומי תפעיל יחידת מידע והערכה, שתוסמך לרכז נתונים, לבצע מחקרים ולהציג הערכות. כל אלה ישמשו בסיס ידע במפגשים תקופתיים עם הצד הישראלי ועם הצד הפלשתיני לצורך טיפול בבעיות, פיתוח עתידי וביצוע שינויים בהתאם לצורך.

כמו במקרה של פינוי רצועת עזה, המגביר את הסיכון ליישובי צפון הנגב, כך גם פינוי צפון השומרון בלא כיסוי ביטחוני אמין מנבא רעות לדרום הגלבוע. ראש השב"כ, אבי דיכטר, הזהיר השבוע את חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מפני ההשלכות הביטחוניות החמורות של פינוי כוחות צה"ל מצפון השומרון יחד עם ארבע ההתנחלויות המיועדות לפינוי. הפלשתינאים, לעומת זאת, עומדים על כך שהשטח יועבר לשליטתם המלאה (כלומר, יועבר מ-C ל-A) ומציעים להעתיק את מודל משטר הביטחון והגבולות העזתי למרחב התפר בגדה.
 

כל הזכויות שמורות ,"הארץ"

סגור חלון