שירות החדשות של Common Ground למזרח-התיכון - המזרח-התיכון
 



 

הצצה בהסכם

מאת גרשון בסקין

22 ינואר 2008

הנשיא ג'ורג' ו. בוש קצב לישראל ולרשות הפלסטינית זמן עד תום כהונתו כדי להגיע להסכם על הקמתה של מדינה פלסטינית דמוקרטית בת קיימא שתחיה בשלום עם ישראל. ההנחה היא שהצדדים ינהלו משא ומתן חשאי ויגבשו הסכם עקרונות, שיובא בהמשך לציבור הבוחרים בישראל ובפלסטין בבחירות כלליות או במשאלי עם.

ההסכם יקבע את העקרונות להסדר הקבע, לסיום הסכסוך ולקץ כל התביעות. מימוש הכרזת העקרונות יתבסס תחילה על יישום מלא של שלב א' של מפת הדרכים (הפלסטינים יפרקו את תשתית הטרור, ישראל תקפיא את כל ההתנחלויות ותסיג את כוחותיה לעמדותיהם בספטמבר 2000), ובהמשך על משא ומתן על הסכם מפורט. נושא נוסף שצריך יהיה להתמודד איתו בטרם אפשר יהיה ליישם את ההסכם הוא עזה.

אפשר לומר בבטחה, כי הפרמטרים של הצהרת העקרונות ידועים פחות או יותר. בסופו של דבר היא תיראה בערך כך:

הכרזת עקרונות לשלום קבע מבוא: ממשלת ישראל ואש"ף, נציגו הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, שבים ומאשרים כי הגיע הזמן לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך, להכיר בזכויות הלגיטימיות והפוליטיות של שני הצדדים, לשאוף לחיים של דו קיום בשלום, כבוד הדדי וביטחון ולהשיג הסדר שלום כולל, יציב וצודק ופיוס היסטורי המבוססים על פתרון "שתי מדינות לשתי עמים." שני הצדדים מכירים באופן מלא בכך שלכל מדינה הזכות להגן על זהותה, זכות שתכובד על ידי שני הצדדים.

סעיף I מטרת הכרזת העקרונות של מעמד הקבע. המטרה של הכרזת עקרונות זו היא לספק מסגרת למשא ומתן על הסכם הקבע וסיום הסכסוך בין מדינת ישראל למדינת פלסטין, שתוקם על בסיס עקרונות אלה. הצהרת העקרונות תיגע בכל שאלות מעמד הקבע שפורטו בהצהרת העקרונות של ספטמבר 1993, לרבות ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הסדרי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם מדינות שכנות ונושאים אחרים הנוגעים לשני הצדדים.

סעיף II המדינה הפלסטינית. מדינת פלסטין תוקם בשטחים שהצדדים יסכימו עליהם, על בסיס העיקרון של 100% משטחי הגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים, עם תיקוני גבול מוסכמים וחילופי שטחים בהתאם לצרכים החיוניים של שני הצדדים, לרבות ביטחון, רציפות טריטוריאלית ושיקולים דמוגרפיים.

יהיה קשר בין שני אזוריה הגיאוגרפיים של המדינה הפלסטינית, הלוא הם הגדה המערבית ורצועת עזה. למדינה הפלסטינית תהיה שליטה מלאה בגבולותיה החיצוניים, בהתאם להסדרי ביטחון מוסכמים.

סעיף III ירושלים. מדינת ישראל ומדינת פלסטין יקימו את בירותיהן בירושלים. התוויית הגבולות ומעמדם העתידי של המקומות הקדושים, כמו גם המנגנונים לממשל בירושלים, יעמדו במוקד המשא ומתן המפורט על הסדר הקבע בעיר. את המשא ומתן להתוויית הגבולות בעיר ינחה העיקרון לפיו "מה שערבי לפלסטינים, מה שיהודי לישראל." שני הצדדים מחויבים לדאוג לכך שיובטחו לכול חופש פולחן וגישה מלאה לכל המקומות הקדושים.

סעיף IV הפליטים. ברוח יוזמת השלום של הליגה הערבית מסכימים שני הצדדים על העיקרון של פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, שיוגדר תוך התייחסות להחלטה מספר 191 של האסיפה הכללית של האו"ם.

שני הצדדים מכירים בכך שהפיתרון לבעיית הפליטים צריך לעלות בקנה אחד גם עם העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, תוך התחשבות במציאותיות הדמוגרפיות ובצרכים של שתי המדינות. על בסיס זה מכירה ישראל באחריותה המשותפת לצד גורמים אחרים ליצירת מצוקתם של הפליטים ואף מכירה בצער בסבלם מאז 1948.

כל הפליטים הפלסטיניים יהיו זכאים לאזרחות מיידית במדינת הפלסטינית, על בסיס תוכנית הגירה והתיישבות שתקבע מדינת פלסטין.

הקהילה הבינלאומית, ישראל והמדינה הפלסטינית יקימו קרן בינלאומית לפיצוי הפליטים הפלסטיניים, מתוך הכרה בסבלם רב השנים.

הקרן הבינלאומית גם תציע פיצוי לפליטים פלסטינים המבקשים להישאר בארצות מושבם כיום, או כאלה הרוצים להגר למדינות אחרות, בהתאם להסכמים עם מדינות אלו.

הקרן הבינלאומית לפליטים הפלסטיניים תירתם למאמץ בינלאומי רציני לבנות דיור חדש לפליטים הפלסטיניים בתוך מדינת פלסטין, לרבות הקמתן של ערים חדשות בגדה המערבית.

כל הפליטים הפלסטינים יוכלו להציג תביעות על אובדן רכוש לוועדה בינלאומית שתפעל לצד הקרן הבינלאומית לפליטים הפלסטיניים. הקרן תדאג לפיצוי על אובדן הרכוש, במתכונת של דיור חלופי חדש במדינת פלסטין ו/או כסף מזומן.

אותם פליטים פלסטיניים השואפים לאיחוד משפחות עם קרובי משפחה מיידיים אזרחי ישראל, יוכלו לפנות בעניין זה לרשויות הישראליות. בהקשר הזה מסכימה ישראל לאשר עד 50 אלף בקשות לאיחוד משפחות, על פני תקופה של עשר שנים.

סעיף V ביטחון. למדינה הפלסטינית יהיה כוח צבאי מוגבל וכוח משטרה חזק שיתמקד בהגנה על הדמוקרטיה הפלסטינית, על המוסדות הלאומיים, על החוק והסדר ועל ביטחון הפנים. מדינת ישראל ומדינת פלסטין ימשיכו לתאם ולשפר את המאמצים הביטחוניים המשותפים כדי לעקור את כל גילויי האלימות שמטרתם לפגוע בכינונו של שלום מלא. הצדדים גם ינסחו הסדרים מפורטים להבטחת ביטחונם ושלומם של תושבי שתי המדינות.

כוח שלום בינלאומי שיתפרש במדינת פלסטין בגדה המערבית ובעזה יסייע בתהליך ביסוסו של ביטחון מלא לשתי המדינות. תהיה נוכחות בינלאומית גם בגבולותיה החיצוניים של המדינה הפלסטינית, במטרה להשגיח ולפקח על יישום הפן הביטחוני של ההסכמים המפורטים.

סעיף VI יחסים כלכליים. שני הצדדים מכירים בחשיבות של שיתוף פעולה כלכלי הדוק ביניהם, והם יפעלו לקידום הפיתוח הכלכלי לטובת שני העמים. שני הצדדים יפעלו למען יישום מלא של ההסכמים הנוגעים לתנועה וגישה.

במסגרת המשא ומתן על הסדר הקבע יבחנו שני הצדדים את פרוטוקול פריז למעטפת המכסים המשותפת ויחליטו האם להמשיך ולשפר את הפרוטוקול הזה או להגיע למסגרת חלופית ליחסי כלכלה ומסחר ביניהם. עד אשר יושג הסכם חדש בכל הנוגע ליחסים הכלכליים יפעלו שני הצדדים ליישום מלא של פרוטוקול פריז על כל היבטיו.

סעיף VII המים והסביבה. על בסיס הסכם אוסלו ב', שבו הכירה ישראל בזכויותיה של פלסטין על המים, מסכימים שני הצדדים להגדיל מיד את הקצבת המים לפלסטין ב- 20%, עד אשר יושג הסכם מפורט חדש בנושא זה. הסדרי המים החדשים בהסכם המלא על הסדר הקבע יתבססו על העיקרון של זכויות שוות למים ומשאבים, הזוכה להכרה בינלאומית. שני הצדדים יפעלו יחד לקידום פרויקטים של תשתית ופיתוח, שיגדילו את כמות המים הזמינים בכל דרך, לרבות התפלה, טיהור, שיפוץ מערכות אספקת המים וכו'.

שני הצדדים מתחייבים לפעול באופן מיידי לקידום פרויקטים של תשתית שישימו קץ לפגיעה בסביבה, בעיקר באזורים חוצי גבולות.

סעיף VIII יצירת תרבות של שלום, חינוך לשלום ומאבק בהסתה. עם החתימה על הכרזת עקרונות זו מתחייבים שני הצדדים לפעול בשותפות ובנחישות לטיפוח תרבות שלום, כולל בחינה מחדש של חומר הלימוד, תיקון ספרי הלימוד ושילוב החינוך לשלום במערכות החינוך בשני הצדדים. שני הצדדים גם מסכימים לעשות מאמץ מתואם ונחוש לשים קץ לכל צורות ההסתה נגד הצד האחר בזירה הציבורית ובתקשורת.

סעיף IX - תהליך שלום בין אזרחים. שני הצדדים מתחייבים לקדם תוכניות מקיפות לפעילויות שלום בין אזרחים בכל הרמות של שתי החברות. הממשלות בשני הצדדים מצהירות כי הן מתחייבות להעניק לפעילויות אלה לגיטימציה מלאה ולהקצות תקציבים לקידומן. שני הצדדים קוראים לקהילה הבינלאומית לתמוך במאמצי השלום בין אזרחים בעזרת תמיכת תורמים בינלאומיים.

סעיף X - הקמתם של משרדי שלום. (זו תוספת שלי ועדיין איננה חלק מהחשיבה המקובלת בכל הנוגע להסכם) שני הצדדים מתחייבים להקים משרד ממשלתי לשלום, שיהיה הגוף השלטוני הראשי האחראי ליישום היבטים לא צבאיים הקשורים להסכם עקרונות זה ולהסכם השלום המלא שיבוא בעקבותיו. לשר השלום בשתי המדינות תהיה סמכות לתאם ולקדם תוכניות של שיתוף פעולה ותועלת הדדית, במטרה לטפח תרבות שלום בשתי המדינות ברוח הצהרת העקרונות הזו והסכם השלום שיבוא אחריה.

סעיף XI ציר הזמן ואבני דרך. הצדדים מסכימים להשלים את המשא ומתן על הסדר הקבע בתוך שנה. ההסדר יכלול לוח זמנים ליישום ההסכם. הצדדים יסכימו על אבני דרך מוגדרות, המבוססות על ביצועים, במטרה להבטיח את יישומו המלא של ההסכם. הצדדים מסכימים שבתקופה שבה מתנהל המשא ומתן על הסדר קבע מלא, יישמו שניהם ברוח טובה את כל ההתחייבויות הקודמות שקיבלו עליהם בשלב א' אל מפת הדרכים לשלום.

XII פיקוח, אימות ופתרון סכסוכים. מוסכם על הצדדים לכלול במשא ומתן המלא על הסדר הקבע מנגנון צד שלישי לפיקוח ואימות היישום. המנגנון שיוסכם גם ייתן מענה למשא ומתן, גישור ואף בוררות, לפי הצורך, במקרים של מחלוקות לגבי יישום ההסכם.

סעיף XIII - סוף הסכסוך. מרגע שעקרונות אלה ייושמו במלואם יקיץ הקץ על כל תביעותיהם של שני הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

###

גרשון בסקין הוא מנכ"ל שותף של מרכז ישראל-פלסטין למחקר ולמידע (www.ipcri.org). המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות של "קומון גראונד" (CGNews) ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org.

פורסם במקור ב"ג'רוזלם פוסט" ב- 14 בינואר 2008, www.jpost.com
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.