שירות החדשות של Common Ground למזרח-התיכון - המזרח-התיכון
 



 

השלום כבר בשטח

מאת גרשון בסקין

11 אוגוסט 2008

ירושלים דני עטר וכדורא מוסא, שני אנשים אלמונים למדי, עברו כברת דרת משמעותית מאוד לקידום השלום והיו עושים אף יותר אילו ממשלותיהם היו מפסיקות להציב בפניהם מכשולים. עטר הוא ראש המועצה המקומית גלבוע, שנבחר על ידי תושבי הקיבוצים, המושבים והיישובים הערבים באזור הגלבוע. מוסא הוא מושל מחוז ג'נין, נציג ממונה מטעם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. השניים משתפים פעולה מתחת לאור הזרקורים כבר מספר שנים על מנת לייצר מצב חדש בשטח שהצלחתו מכונה כיום "ג'נין תחילה".

באזור זה, האזור הצפוני ביותר בגדה המערבית, גדר ההפרדה נושקת לקו הירוק. בהעדר מחלוקת טריטוריאלית על תוואי הגבול, הצליחו שני המנהיגים המקומיים לקדם תוכנית שאפתנית שתגביר מאוד את הסיכוי לשגשוג, יציבות ובטחון עבור הפלסטינים והישראלים משני צידי הגדר במידה ותיושם.

ההישג העיקרי שלהם עד כה היה בניית מערכת יחסים המתבססת על אמון הדדי המרכיב הבסיסי וההכרחי ביותר במתכון לשלום. במציאות הישראלית-פלסטינית, העדר מוחלט כמעט של אמון בין הצדדים הוא אחד הגורמים העיקריים להתקדמות האיטית והמייגעת בשולחן המשא ומתן בין המנהיגים. יש משהו מרענן בוויתור על מילים נבובות ופוליטיקה גבוהה, במסגרת הסכסוך שכה מצטיין בעודף מלל ורטוריקה, ובמיוחד כשהתחליף המוצע הוא פעולות קונקרטיות לבניית אמון ויציבות.

באזור הגלבוע-ג'נין, האמון נבנה על מעשים, לא מילים. מוסא פועל בקדחתנות ומסירות להחזרת החוק והסדר לאזור ג'נין. הוא אדם מאוד תכליתי ואין לו שמץ סבלנות כלפי פלסטינים המאמינים שיש להם הזכות או החובה לתקוף או להרוג ישראלים. בתור מושל המחוז, יש למוסא סמכות ישירה על המשטרה הפלסטינית וכוחות הביטחון באזור שלו. כשהוא מסתמך על נחישות, תמיכה מצד עבאס וראש ממשלת הרשות סלאם פיאד, ותמיכה מצד הקהילות המקומיות, מוסא הצליח להפוך אזור שעד לא מזמן היה בשליטת פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי לאזור השקט ביותר בגדה המערבית.

עטר, מצידו, מחוייב לבניית יחסי אמון כחלק מהחזון הכלכלי והחברתי שלו לפיתוח האזור שמבוסס על הקמת פרוייקטים חדשים חוצי-גבולות. לב התוכנית היא להקים אזור תעשייתי שייבנה בצד הפלסטיני של הגבול, ועוד מרכז לוגיסטי ורפואי שמתוכננים לצד הישראלי. יש אפילו דיבורים על פרוייקטים חוצי-גבולות בתחום ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית.

נקודת המפגש היא מעבר ג'למה, שכנראה יהיה צורך להזיז אותו ולהרחיבו במסגרת התוכניות החדשות. התוכניות האלה אמנם שאפתניות ומלאות חזון, ואם תנתן לעטר ומוסא יד חופשית להתקדם בתוכנית בלי התערבות מצד ממשלותיהם, אזור ג'נין-גלבוע יהפוך כנראה למודל של מעבר מסכסוך לשיתוף פעולה.

עד כה, מילא המגשר עיד סלים, נציג היישוב הערבי הקטן מוקייבלה וחבר במועצה אזורית גלבוע, תפקיד מפתח בהצלחת הפרוייקט. סלים הוא ערבי-ישראלי כך הוא מגדיר את עצמו. אין לו התלבטויות לגבי זהותו. שליטתו מעוררת הפליאה בעברית כמו בערבית היא אינדיקציה צנועה ליכולת שלו להסתובב בגלוי בשני צידי הגבול ולזכות באמונם המלא של ישראלים ופלסטינים.

לחברי המועצה האזורית גלבוע היהודיים אין ספקות לגבי הנאמנות של עיד לישראל. הם רואים בו שותף מועצה מרכזי, קולגה וחבר נאמן. כאשר עיד מדבר על "המדינה שלנו" הוא תמיד מתכוון לישראל. השותפות של עיד-עטר היא מודל לחברות ומנהיגות המבוססת על חזון ויותר מכך, מנהיגות המבוססת על מעשים ולא מילים. ביחד עם מוסא, הזוג עטר-עיד יכולים להפוך את צפון הגדה לסיפור הצלחה של שלום ישראל-פלסטיני ואולי אפילו להניח בכך את היסודות לתהליך שלום מהופך, מהבסיס לקודקוד.

תוכניות הפיתוח לאזור הגלבוע-ג'נין יוכלו לצאת לפועל אם המנהיגים המוקמיים ישיגו את שלהם. הממשלות המרכזיות צריכות רק לאפשר להם להוציא את תוכניותיהם לפועל. על מנת להתחיל בעבודות הבינוי עבור המתחם התעשייתי, הם זקוקים לאישורים עבור מספר עניינים טכניים הנוגעים לאספקת חשמל, מים ודרכי גישה. התוכניות כבר מוכנות ויש מימון מגרמניה ומקורות אחרים. אפשר יהיה לסיים את ההכנות עד ינואר ואז ניתן יהיה להתחיל בתהליך של יצירת אלפי משרות חדשות משני צידי הגבול. בסוף השבוע האחרון התקיים במרכז קרן קונרד אדנאואר באיטליה מפגש בין המנהיגים המקומיים משני צדי הגבול בחסות מרכז ישראל-פלסטין למחקר ומידע (איפקרי) וקרן אדנאואר בירושלים.

ועדיין, קיימת האפשרות שהממשלות הלאומיות והפוליטיקה הגבוהה יעצרו את התהליך. תוכניות ג'נין-גלבוע לא יסיימו את הכיבוש, וגם המדינה הפלסטינית לא תקום כתוצאה משיתוף פעולה בצפון. המצב בעזה לא יושפע מיצירתם של אלפי משרות חדשות בג'נין וגם אין בתוכניות של עטר ומוסא מתכון לכיבוש הומני או טוב יותר.

שני המנהיגים המקומיים הללו תומכים בפה מלא בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. אבל מדובר באנשי מעשה. הם מבינים שהם לא ישיגו משהו דרך דיונים או ויכוחים פוליטיים. לרשותם עומדים כלי השלטון המקומי ובכוונתם לנצל עד תום את אותם כלים על מנת לבנות את חלקת השלום שכולנו מייחלים לה.

בהעדר תקווה של ממש שראשי משלחות המשא ומתן בצד הישראלי והפלסטיני יגיעו להסכם, אנשים כמו עטר ומוסא נותנים פתח לתקווה שהשלום אפשרי ואיננו רק חזון המרחף באופק וממשיך להתרחק מאיתנו.

###

* גרשון בסקין הוא מנכ"ל שותף של "איפקרי" - מרכז ישראל/פלסטין למחקר ולמידע (www.ipcri.org). המאמר תורגם מאנגלית ומופץ על ידי שירות החדשות של Common Ground ((CGNnews. ניתן למוצאו בכתובת www.commongroundnews.org.

פורסם במקור על ידי הג'רוזלם פוסט ב-4 באוגוסט 2008, www.jpost.com.
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.