2005-07-01

חקלאות סיפור של שיתוף פעולה פלסטיני-ישראלי בימי סיכסוך

מאת: מוחמד דראגמה

ירושלים הפלסטינים נוטים לרוב לתאר את קשריהם עם גורמים ישראלים ברטוריקה זהירה. אך מוחמד חמלאווי, מתאם פרוייקט התקנים האירופי במרכז הסחר הפלסטיני (Paltrade) בעזה, מדבר בהתהלבות על הקשר בין המכון שלו למרכז הישראלי-פלסטיני למחקר ולמידע (IPCRI), אירגון לא-ממשלתי המתמחה במחקר ובהכשרה. הסיבה להתלהבות הזאת היא השינוי שחווה המגזר החלקאי בעזה כתוצאה מפרוייקט שיזמו בשנה שעברה שני המכונים.

בעקבות הסכם אוסלו ב- 1993 היו מספר יוזמות של תיאום לא-רישמי בין פלסטינים וישראלים, אבל רובן נקטעו עם פרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. הקשר בין מרכז הסחר הפלסטיני לבין IPCRI העביר את חקלאות הייצוא ברצועת עזה לשלב חדש, שטרם היה כמותו באיזור. זה התחיל בפרוייקט הכשרה שמומן על-ידי ACDI-VOCA (אירגון לא-ממשלתי פרטי אמריקני) והוצא לפועל על-ידי IPCRI. המטרה היתה להכשיר מהנדסי חקלאות וחקלאים חלוציים בעזה ביישום התקן האירופי לתוצרת חקלאית. כתוצאה מכך 90 אחוז ממגדלי התות ועגבניות השרי ברצועה עומדים כיום בתקנים ונהנים מיתרונות הייצוא לארצות האיחוד, המעלה את מחירי התוצרת שלהם במידה ניכרת עד 45 סנט נוספים לקילוגרם.

הלל אדירי, מומחה לחקלאות ב- IPCRI, אומר שהרעיון עלה לאחר שהאיחוד האירופי דרש מהיצואנים המשווקים את התוצרת שלהם למדינות האיחוד לעמוד בתקני ייצוא חדישים. הוא מציין שב-IPCRI רואים בפרוייקט דרך חשובה ביותר לתמוך בשלום ובשיתוף הפעולה בין העמים בפלסטין ובישראל. "אנחנו מאמינים שיציבות כלכלית היא המפתח ליציבות פוליטית. עמים שמפרידות ביניהן מלחמות מתקרבים באמצעות שיתוף פעולה כלכלי," אומר הלל.

עמיד אל-מסרי, מנהל הפרוייקט לפיתוח וקידום הסחר במרכז הפלסטיני מסכים עם הלל, ומדגיש של- IPCRI תפקיד לוגיסטי חשוב, שכן היא מסייעת למגזר החקלאי הפלסטיני לקיים מגע עם הרשויות הישראליות, שהציבו מגבלות תנועה מחמירות במשך ארבע וחצי השנים האחרונות.

אל-מסרי מציין שמפגשי ההכשרה כללו הכשרה עיונית ומעשית וגם יציאה לשטח, לחוות הגידול של המכון הוולקני בראשון-לציון. כמו כן, פותחה תוכנה מיוחדת ליישום תקנים אירופאיים בתוצרת חקלאית.

התקן האירופי לייבוא חקלאי כולל 15 סעיפים הקשורים לשלבי ייצור שונים, לרבות שימשים קודמים באדמה, זריעה, השקייה, סוגים וכמויות של מדבירי חרקים וכימיקלים, שיטות קטיף ואריזה, מתקנים בשטחי הגידול (לרבות שירותים וחדרי-אוכל לעובדים, תאורה וחלונות), ונושאים אחרים.

"התקנים האירופים מחמירים מאוד, ומגיעים לרמה של הצבת תנאים לפועלי הקטיף, כגון ציפורניים קצוצות, אכילה הרחק מהתוצרת, שימוש במנורות וחלונות פלסטיק בשטח הגידול וכך הלאה."

בשלב האחרון לפני הייצוא נבדקת התוצרת על-ידי מומחה אירופי, הבוחן גם את המתקנים בשטח, את רמות הכימיקלים בתוצרת וקריטריונים אחרים, ומחליט האם להעניק לתוצרת אישור על עמידה בתקנים.

הצלחת שיתוף הפעולה בין IPCRI ל- Paltrade בתחום התותים ועגבניות השרי בעזה סוללת את הדרך לשיתוף פעולה דומה בגידולים אחרים.

"התוצאות של החווייה הזו כבירות," אומר אל-מסרי, "ואם נשיג את התמיכה הנחוצה למימון פרוייקטים חדשים, אפשר לשחזר אותה בתחומי ייצוא אחרים כגון פרחים, שמיוצאים מהרצועה בהיקף של 50 מיליון פרחים בשנה." אל-מסרי מציין שנחוץ ממון נוסף בסדר גדול של 600 אלף דולר כדי להשלים את תוכניות ההכשרה לחקלאים ולבנות תשתית ייצוא העונה על התקן האירופי. והוא מוסיף "החלקאות בישראל היא המתקדמת ביותר באיזור, ולפלסטינים יש סיכוי ללמוד ממנה."

"בלי קשר לפוליטיקה," אומר חמלאווי, "המומחיות החקלאית של ישראל היא משאב חשוב לפיתוח החקלאות בפלסטין. לא רק שהיא המתקדמת ביותר, היא גם הקרובה אלינו ביותר. אם מוסד כמו IPCRI יוכל להשיג לצוותים שלנו את היתרי הכניסה הנחוצים לישראל, שיאפשרו להם להגיע למכוני מחקר והכשרה, זה יעזור לנו מאוד."

# # #
מוחמד דראגמה הוא פרשן פוליטי ומחבר פלסטיני.
פורסם במקור במהדורה האנגלית של CGNews ב- 1 ביולי 2005
בקרו באתר שלנו ב- www.commongroundnews.org
מופץ על-ידי שירות CGNews
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות