הדפסה
חזרה
בקרוב אצלך
ביום העצמאות ה-60, גרשון בסקין מאחל לישראל שתשכיל להגיע עם הפלשתינים להקמת מדינה עבורם
7/5/2008
פעמים אחדות בשנה, חגי ישראל והחגים הנוצריים והמוסלמיים נחגגים כמעט באותם ימים. בחוגים שלי, נוצרים, יהודים ומוסלמים נוהגים לברך זה את זה בברכת "חג שמח" מעבר לכל מחשבה על סכסוכים ואיבה בין ישראל לבין הפלשתינים. יש אפילו מנהיג מהפת"ח ששולח לי ברכת "חג פסח שמח וכשר". לפני כמה שנים צלצל אליי חבר פלשתיני ביום העצמאות לאחל לי ולמשפחתי חג שמח. אני מודה, מרוב תדהמה נאלמתי דום, ורק כעבור שנה הייתי מוכן להשיב לו איחול: "בקרוב אצלך".

אני איש שמאל ותיק. השנה לא אשתתף בטקסים המשותפים ליהודים ולערבים. אני כן משתתף בטקסי יום הזיכרון האלטרנטיביים השונים ואסביר מה ההבדל ביניהם בעיניי. באמת צר לי כי לעם הפלשתיני אין עדיין מדינה עצמאית משלו.

ברור כשמש שלמדינת ישראל יש אחריות לא קטנה בעניין הזה, אך אין לה אחריות מלאה. הפלשתינים עצמם אחראים לכל הטעויות שהם עשו ועדיין עושים בסכסוך המר הזה. אך אין באמירה הזו שום אליבי למדינת ישראל להימלט מאחריותה שלה, ומעבר לזה - מהאינטרס המובהק שלה שתקום בעתיד הקרוב מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. 

אני רוצה לחגוג את עצמאות עמי ומדינתי. עצמאותנו היא האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה המודרנית שלנו כעם, ואני שמח שמדינת ישראל נולדה לפני 60 שנה. נכון שבה בעת שהוקמה מדינת ישראל התרחשה הנכבה של העם הפלשתיני, וכישראלי וציוני אני מוכן לחפש ולמצוא את הדרך הנאותה לציין מה שקרה לעם השכן ולא לברוח מחשבון נפש בתוכנו על חלקנו באסון שלהם.
 
  אחריות לאומית
 
 
  באשר לאירועי הזיכרון, אני כן מוכן להכיל את הזיכרון המשותף של כל קרבנות הסכסוך. כאן איני מבדיל בין הסבל של אם ישראלית לזה של אם פלשתינית. יום הזיכרון המזכיר לנו את המחיר הכבד ששילמנו על עצמאותנו ועל קיומנו יכול להכיל, לפחות בשבילי, את הסבל של שני הצדדים.

השנה כשנחגוג ביום העצמאות 60 שנים למדינת ישראל, חשבון הנפש הלאומי שלנו צריך לכלול לא רק מחשבות על 60 השנים שעברו ועל 60 השנים הבאות, אלא - ואולי בעיקר - מחשבות על השנה או השנתיים הקרובות.

בתקופה הקרובה אנחנו חייבים לצלוח את המעבר לסיום הכיבוש והקמת המדינה הפלשתינית. כיום, יותר מתמיד, העתיד שלנו כמדינה עצמאית תלוי ביכולתנו לחלץ את עצמנו מהכיבוש על העם הפלשתיני וביכולתו להפגין אחריות לאומית כעם ולהקים את המדינה שלו בשלום איתנו.

הסרת "הקשר הגורדי" של הסכסוך הישראלי-פלשתיני אינה יכולה להיעשות באמצעות צד אחד בלבד, כפי שברור לכל עכשיו, שלוש שנים אחרי ההתנתקות החד-צדדית של אריק שרון. שני הצדדים חייבים ביחד להוריד את עול הכיבוש ואת סכנותיו הן להמשך הקיום העצמאי שלנו והן לשחרור של העם הפלשתיני כדי שגם הוא יוכל לחגוג את עצמאותו.
 
  מאחל עצמאות, לפלשתינים
 
 
  הנסיבות לסיום הסכסוך לא יהיו טובות יותר בעוד שנה או שנתיים. הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש חוזר ומביע את תקוותו לראות לפחות הסכם מסגרת להקמת המדינה הפלשתינית עד תום הכהונה שלו. חשוב להזכיר כי גם הכהונה של הנשיא אבו-מאזן תיגמר בינואר 2009.

לאבו-מאזן אין שאיפה, וכנראה גם אין סיכוי, להמשיך לכהונה נוספת, אלא אם כן יהיה הסכם שלום ישראלי-פלשתיני. לפי מחקרי דעת הקהל הפלשתיני, אין לו יורש ברור. בלי הסכם שלום עם ישראל, יש סיכוי רב מאוד להתפתחות של מה שהפלשתינים מכנים "פיטנה" כאוס, כמו שהיה בשנה שעברה בעזה לפני השתלטות החמאס על הרצועה.

בישראל, ככל הנראה בלי הסכם עם הפלשתינים, גם ראש הממשלה אהוד אולמרט לא ישרוד בבחירות, ובנימין נתניהו עשוי להיבחר לראשות הממשלה. האם הנסיבות הללו יקדמו משא ומתן ישראלי-פלשתיני מוצלח יותר? בסכסוך הישראלי-פלשתיני מעולם לא היה מצב של המתנה, של סטטוס קוו.

כאן, אם לא מתקדמים - רק מידרדרים. בלי התקדמות המו"מ לקראת סיום הכיבוש ולהקמת המדינה הפלשתינית, הרוב הפלשתיני שעדיין תומך בפתרון "שתי מדינות לשני עמים" עשוי להיעלם. הקול הקורא לפתרון של מדינה אחת דמוקרטית מהנהר עד הים נשמע בטונים הולכים וגובהים בקרב הפלשתינים ותומכיהם ברחבי תבל.

בעוד שנה או שנתיים, אם לא יהיה לנו הסכם עם הפלשתינים, אנחנו אולי נחזור לקריאות לנסיגות החד-צדדיות שהביאו להקמת קדימה, אך גם אז לא יהיה בזה פתרון לסכסוך. אם בתקופה הקרובה לא נמצא את הדרך להיפרד מהעם הפלשתיני, ימי העצמאות הבאים שלנו לא יציינו את עצמאותו של עם ישראל במדינתו אלא את עצמאותה של מדינה שבה העם היהודי במו ידיו איבד את הרוב שלו ואת יכולתו המוסרית להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשנה ה-61 לעצמאותנו חייבים להביא לעצמאות העם הפלשתיני, שאם לא כן עצמאותנו שלנו בסכנה.

גרשון בסקין הוא המנכ"ל המשותף של מכון איפקרי, מרכז ישראל/פלשתין מחקר ולמידע.