IPCRI

מרכז ישראל/פלסטין למחקר ולמידע

مركز إسرائيل فلسطين للأبحاث و المعلومات

Israel/Palestine Center for Research and Information

 

להתיר את קסם הקסאם

ד"ר קובי מיכאל וד"ר גרשון בסקין

יום שני 17 ינואר 2005

 

האקדח המונח במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה, אלא שבמקרה שלפנינו, האקדח בדמות הקסאם, הונח בחזית הבמה עוד בטרם נכתב המחזה. נראה כי המחזאים ביקשו להתעלם מהקסאם, להניח כי ייעלם, שעין הצופים כלל לא תבחין בו עת יעלה המסך על הצגת הבכורה. אלא שמשאלות לב אינן בהכרח מתכון ראוי למשחקי החיים עצמם, והקסאם, מלהטט במחזאים ובשחקנים כאחד, עיני הצופים ממוגנטות אליו והמסך מאיים לרדת על המחזה עוד בטרם המערכה הראשונה.

המטאפורה התיאטרלית הזו איננה בחזקת חוכמה שלאחר מעשה. המטאפורה הזו היא ביטוי כואב להחמצה נוספת של ישראלים ופלסטינים, המבקשים לעצב מציאות אחרת, מאמינים במציאות אחרת ופועלים לעיצובה של כזו, אך בנרפות ובאדישות מדעת ולהחמצה חוזרת של הקהילה הבינ"ל, המעדיפה לעמוד מנגד ולהאמין כי הצדדים ישכילו לנתב דרכם בשיתוף פעולה ותיאום.

לפני מספר חודשים טבענו באפקר"י את המושג "קסם הקסאם" ועמדנו על פוטנציאל ההרס של המלכוד המתסכל אליו הוא מוביל. הנחנו כי גורמים פלסטינים, הסולדים מעצם האפשרות להסדר ישראלי-פלסטיני ואשר חרדים מפני האפשרות שיוזמת ההינתקות תהפוך ממהלך חד-צדדי למהלך מתואם בעל פוטנציאל מינוף לחידוש התהליך המדיני, יפעלו למיצוי מקסימאלי של "נשק שובר השוויון" שביכולתם להפעיל למול העוצמה הישראלית. משמעו, הגברת תדירות השימוש במטחי קסאם במטרה להביא את ישראל לידי תגובות צבאיות קיצוניות ולהוביל להתדרדרות, שתשכיח מלב כול את האפשרות לשינוי ותסכל את פוטנציאל השינוי המדיני. במקביל, יש בהפגנת הכוח הזו משום "תג מחיר" בו הם נוקבים למול נשיאה הנבחר של הרש"פ. תג מחיר בו ניתן יהיה לעשות שימוש סחטני לצורך שימור עוצמתם הפוליטית בזירה הפלסטינית. יש כאן ניסיון ברור ליצור "מאזן אימה כפול": למול ישראל ולמול ההנהגה הפלסטינית כאחד.

מאזן האימה הכפול מייצר לישראל ולרש"פ איום משותף, אותו לא ניתן לנטרל ביעילות ללא איחוד המאמץ. גם בעבר הנחנו כי ישראל לבדה לא תוכל לדיכוי מוחלט של התופעה והמלצנו להטיל את האחריות על מנגנוני הביטחון הפלסטינים. בהביננו את מגבלות יכולת הפעולה הפלסטינית ואת הזמן הנדרש לצורך השבת השליטה הפלסטינית על השטח, המלצנו לפעול במשנה מרץ לחידוש התיאום הביטחוני המהותי והאפקטיבי עם הפלסטינים (להבדיל מתיאום טכני ושטחי המתקיים בשגרה), תוך מיצוי מושכל של לקחי העבר ובשותפות פעילה של צד שלישי, האמון על שני הצדדים.

האחריות הפלסטינית מחייבת גם אחריות ישראלית ובינ"ל, שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת אלא במסגרת מתואמת, שיש בה את הפוטנציאל למצות את יכולות הפעולה של כל הצדדים המעורבים. הפלסטינים נדרשים לפרישה מהירה ורחבה של כוחות הביטחון הפלסטינים במרחבי שיגור הקסאם בצפון הרצועה ומעבר להם, ישראל נדרשת לאפשר לכוחות הביטחון הפלסטינים לפעול בשטח במלוא העוצמה והיכולת המבצעית והקהילה הבינ"ל באמצעות הגורמים המוסמכים והמקובלים על הצדדים "כצד שלישי", אמורה להפעיל מנגנוני ניטור ואכיפה שיבטיחו את יעילות הפעולה הפלסטינית ותכליתה. סמכותה של הקהילה הבינ"ל ויעילותה בהפעלת מנגנוני הניטור והאכיפה צריכה להיבנות מתוקף תמיכתה ברש"פ. לרש"פ אין כל יכולת חיות וחיוניות (viability) ללא תמיכתה של הקהילה הבינ"ל וזו יכולה להתנות תמיכתה במאמץ פלסטיני מוכח להתרת מלכוד הקסאם. הקהילה הבינ"ל באמצעות נציגיה המוסמכים והאמונים על שני הצדדים תקבע אם הרש"פ אכן פעלה ביעילות האפשרית על בסיס הקריטריון של 100% מאמץ. "השופט הבינ"ל" יחרוץ את דין המאמץ הפלסטיני ויוכל לכפות מרותה ולאוכפה באמצעות התניית הסיוע לרש"פ באיכות המאמץ וביעילותו.

ההנהגות הישראלית והפלסטינית אינן יכולות לאפשר לכוחות ההתנגדות הפלסטינים, המגובים בתמיכת גורמים חיצוניים למערכת הישראלית-פלסטינית (סוריה ואיראן), לדכא את רצון הרוב בקרב שני העמים ולשבש את יכולת הפעולה של שתי ההנהגות הנבחרות. ההנהגה הפלסטינית חייבת להרים קולה ולזעוק "משוגעים רדו מהקסאם" ובמידה וזעקתם זו לא תזעזע אמות הסיפים ותוביל לתמיכה ציבורית רחבה, שתשבש באחת את יכולת הפעולה של כוחות ההתנגדות, עליהם לשנס מותניהם, גם אם צרות לעת עתה, ובתיאום עם ישראל (אך לעולם לא בשליחותה) ובגיבוי הקהילה הבינלאומית לפעול כפלסטינים, נגד פלסטינים ולמען האינטרס הלאומי הפלסטיני. עליהם להפעיל מרותם השלטונית ונחת זרועם הביטחונית למען יידעו כי יש דין וגם דיין. וישראל, עליה להפגין עוצמה בשמות איפוק ונכונות של אמת לאפשר לפלסטינים לעשות מלאכתם ובתנאי שהקהילה הבינלאומית בהובלה נחושה של ארה"ב, תדע להבטיח כי הפלסטינים אכן עושים את שביכולתם לעשות.