שירות החדשות "קומון גראונד-מזרח תיכון" - מזרח תיכון
 

10 אוגוסט 2009

ירושלים- אומרים שרעיונות טובים לא מתים אלא מחכים שיגיע זמנם. כשקראתי לאחרונה בתקשורת שהממשל האמריקאי (או ליתר דיוק משרדו של ג'ורג' מיטשל, שליח הנשיא אובמה למזרח התיכון) אימץ את הרעיון לקמת פארק שלום ברמת הגולן כדרך לפתרון הסכסוך בין ישראל לסוריה, חשתי סיפוק.

כבר ב- 1995 העליתי את הרעיון להקמתו של פארק שלום שיכלול את רוב הגולן, אך לא את כולו. הרעיון היה להשיב את הגולן לשליטה סורית, אך להכיר בחלק נרחב ממנו כפארק בן לאומי או מובלעת שתהיה נגישה לסורים, ישראלים ולאזרחי ארצות אחרות במזרח התיכון ובעולם. על פי הרעיון, על הפארק להיות מנוהל על ידי ועדה בין לאומית, שתוקם במיוחד למטרה זו ושתהיה מורכבת מנציגים מסוריה, ישראל ומסוכנות נבחרת של האו"ם. נכתב מסמך מפורט שתיאר איך פארק כזה ינוהל וכיצד כל הצדדים יפיקו ממנו תועלת..

הרעיון תוכנן עד רמה מסוימת של פרטים, אך מלבד מספר מאמרים בתקשורת הישראלית והבעת תמיכה במשרד החוץ הישראלי, לא יצא ממנו כלום. הרשויות הסוריות, שנוצר איתן קשר בדרכים עקיפות, דחו כל כיוון שהיה בו לפגוע ולו בקצת בריבונות שלהם.

הרעיון צץ מחדש במהלך הדיונים שנוהלו בין סוריה לישראל בתמיכת הממשל התורכי ב- 2008. אחד מהאנשים המרכזיים ביותר שהשתתפו בשיחות אלה ביקש ממני עותקים של מה שכתבתי והעבירם לכל העוסקים בדבר.

אפשר לומר כמעט בביטחון מלא כי ללא פיתרון הסכסוך סביב הרמה, אי אפשר יהיה להשיג שלום עם סוריה.מחד, חששותיה של ישראל סביב השבת האזור לסורים אינם בלתי הגיוניים. כשהצבא הסורי כבש את הרמה, אירעו מקרים רבים של הפצצת הישובים הישראליים שלמרגלות ההר. בנוסף, התנהלו ללא הרף חיכוכים סביב סוגיית המים. מאידך, אין ספק, על פי החוק הבינלאומי האדמה שייכת לסוריה ומוחזקת בידי ישראל בכוח כיבוש.

הקמת פארק שלום מהווה פתרון אפשרי לדילמה זו. אך פתרון כזה ידרוש גמישות מכל הצדדים הנוגעים בדבר. התכנית, שהועלתה ב- 1995, הניחה כי הפארק יכסה את רוב שטח הרמה (אך לא את השטחים הקרובים ר לדמשק ולקונטרה). לפי התכנית גבולות הפארק יהיו מגודרים ויוקמו נקודות כניסה אליו על הגבול עם סוריה ועם ישראל, כל השטח יהיה מפורז וכוח או"ם שיוקם במיוחד למטרה זו ישמור על הסדר בתוכו, אנשי צבא סורים וישראלים ישרתו בכוח הזה, אך לא יהוו רוב בו.

ענייני היום-יום בפארק, כולל ניהול המים, יהיו בידיה של הועדה המוזכרת לעיל, שתייצג את סוריה, ישראל וסוכנות של האו"ם., הועדה תזכה לתמיכה פעילה של הקהילה הבין לאומית, ובייחוד של מדינות ה"קוורטט".

המתנחלים הישראלים יוכלו להישאר ברמת הגולן אם ירצו ואזרחים סורים שחיו בהבעבר יורשו לשוב אליה. אולם יהיה צורך לנהל דיונים מדוקדקים יותר על מנת להחליט כמה מצאצאיהם של אותם תושבים מקוריים ממת הגולן- שמספרם ככל הנראה גדל עם השנים- יוכלו למצוא שם מחדש בית. אזרחים ישראליים שיישארו ברמה יהיו כפופים לחוק הישראלי אך ישלמו מיסים לרשויות המקומיות שיגבו על ידיה הוועדה, כפי שיעשו גם התושבים הסורים.

שמורות הטבע ואתרי התיירות הקיימים ישמרו. .יבנה מסלול המראה חדש לשרות תיירים מירדן, ערב הסעודית ומדינות המפרץ, שעבורם מזג האוויר הקר יחסית השורר הגולן ברוב ימות השנה יכול להוות אטרקציה אמיתית. המגוון הייחודי של צמחים ובעלי חיים הקיים בגולן יישמר ויהפוך ליתרון ארוך טווח עבור האזור כולו.

ישנם כמובן מכשולים רציניים להתגבר עליהם. בשני הצדדים חוסר האמון מושרש עמוק., יהיה צורך להתמודד עם חיכוכים אפשריים בין הקהילות השונות שיחיו בפארק. יהיה צורך, ללא ספק, לכנס ועידה בין לאומית על מנת האפשריים לרדת לפרטיה של הצעה מסוג זה. יידרש הון עבור הקמת הועדה, גידור שטח הפארק, ועבור ההוצאות השותפות של כוחות הביטחון וצוות הועדה. ההסדרים המשפטיים יהיו מורכבים ויהיה צורך להפנות תשומת לב מיוחדת לנושאי המים.

אך היתרונות שיש לפארק שכזה הינם ברורים. כל מדינות מזרח התיכון ירוויחו מסיום הסכסוך בין ישראל לסוריה ואזרחיהם יוכלו להשתמש בפארק ואף אולי להשקיע בו. אין סיבה שלא יבנו בגולן אטרקציות תיירותיות נוספות, כמו קזינו.

ו חשוב מכל, הדבר יאפשר לישראל להגיע עם סוריה להסכם שלום שלא יאיים על בטחונה או על אספקת המים שלה. סוריה תרוויח מההצלחה הכלכלית של הפארק ותוכל להגן על גבולותיה ללא השקעה מרובה. שלום בין שתי ארצות אלו יוכל, בטווח הרחוק, להעניק יתרון עצום לשתיהן.

עבור סוריה, שמנהיגיה חוזרים ומתעקשים על הדרישה לריבונות מלאה על הגולן, יהיה קשה במיוחד לבחון ברצינות הצעה מסוג זה. אך יתכן שפתרון מעשי, כמו שהוצא בתוכנית פארק השלום, תיהיה אטרקטיבית עבור הנהגה שמנסה למקם את עצמה בתפקיד חדש וחיובי יותר, במזרח התיכון. בכל הסדר סופי שיעשה לגבי עתיד הפארק וניהולו, חובה להדגיש בברור כי סוריה היא "בעלת המניות" העיקרית ביוזמה.

אני מקווה כי ההצעה להקמת הפארק תוכל כעת, עם תמיכת הממשל האמריקאי, להפוך מרעיון אידיאליסטי המבוסס על השערות לתכנית מעשית. כצעד ראשון על ממשלת ארצות הברית לזמן ולממן שיחות בין הצדדים לחקירת האתגרים הפוליטיים יהיה שעליהם יש להתגבר לפני שיוכל הפארק להפוך למציאות.


רובין טוויט עומד כיום בראש המחלקה לסביבה ומים של מכון איפקר"י ((IPCRI, מרכז ישראל-פלסטין למחקר ולמידע, www.ipcri.org בירושלים. במשך שלושים שנה היה הבריטית שירת ב"מועצה הבריטית" ב ארצות רבות. הוא עסק זמן מה בנושאים של פתרון סכסוכים באוניברסיטה העברית. המאמר נכתב עבור שרות החדשות של קומון גראונד.
מקור: שירות החדשות קומון גראונד, אוגוסט 2009.
www.commongroundnewa.org
הפרסום אושר על ידי בעלי הזכויות.