שירות החדשות של Common Ground למזרח-התיכון -
המזרח-התיכון
לקדם את השלום: מעורבות וכפייה רב-צדדית
13 אפריל 2009
ירושלים – האם הממשלה החדשה בישראל נמצאת על
מסלול התנגשות עם ארצות הברית? נראה שכן. הנשיא ברק אובמה ומזכירת המדינה
שלו כבר הבהירו לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן חד-משמעי שהפתרון של שתי
מדינות לשני עמים הוא הפתרון היחידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני שנמצא על
השולחן. בהצהרה שהתנוססה באתר של משרד החוץ, אמר שר החוץ אביגדור ליברמן: "יש
מסמך אחד שמחייב אותנו. אנחנו נלך בדיוק לפי אותו מסמך, מפת הדרכים, כולל
מסמך טנט, כולל מסמך זיני... אני הצבעתי נגד מפת הדרכים בממשלה, אבל זה
המסמך היחידי שאושר בממשלה ובמועצת הביטחון, דומני החלטה 1505 – זו החלטה
מחייבת, גם את הממשלה הזאת."
ליברמן שב והצהיר בראיונות שהוא מחוייב ל"מפת הדרכים בהתאם להצבעת ממשלת
ישראל" – תוך שהוא רומז ל-14 ההסתייגויות שממשלתו של שרון החליטה עליהן
ב-25 במאי 2003. אותן הסתייגויות רוקנו את "מפת הדרכים" מתוכנה העיקרי
ומסמסו את כל ההתחייבויות של ישראל. בתגובה לכך, הצהירו בזמנו בכירים
אמריקאים וביניהם הנשיא האמריקאי דאז ג'ורג' בוש ומזכיר המדינה קולין פאוול
ששני הצדדים יידרשו לקיים את מפת הדרכים בנוסחה המקורי.
לפני שאכנס לעובי הקורה, הרשו לי להעמיד את ליברמן על חוסר-דיוק: מדובר
בהחלטה 1515 ולא 1505 של מועצת הביטחון. החלטה 1515 קוראת לישראל ולרשות
הפלסטינית לעמוד בהתחייבויות שלהן מתוקף מפת דרכים, ואין בה אזכור
להסתייגויות של ישראל. החלטה 1515 אינה מזכירה את מסמך טנט או מסמך זיני.
החלטה 1397 של מועצת הביטחון ממרץ 2001 מציינת את תוכנית טנט ואת הבנות
מיטשל, שמוזכרות גם במפת הדרכים. ליברמן יכבד את עצמו וימנע מישראל מבוכה
מיותרת אם הוא יקרא את אותם מסמכים וידאג להכיר אותם.
ליברמן ונתניהו צריכים לרשום לעצמם שמפת הדרכים, שאליה ממשלת ישראל
מחוייבת, תובעת מישראל: הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, כולל לריבוי
טבעי; לנקוט בכל הצעדים במטרה לנרמל את חיי הפלסטינים; לסגת משטחים
פלסטינים שישראל נכנסה אליהם אחרי ה-28 בספטמבר 2000; והיא דורשת משני
הצדדים לשקם את הסטטוס-קוו ששרר עד אז. יתרה מזאת, ישראל מחוייבת לפתוח
מחדש את משרד המסחר הפלסטיני ומוסדות פלסטינים נוספים שנסגרו במזרח ירושלים
(ובהם האוריינט האוס) תמורת ההתחייבות שהמוסדות הללו יפעלו בהתאם להסכמים
הקודמים בין הצדדים. ישראל גם מחוייבת לפרק באופן מיידי את המאחזים שהוקמו
אחרי מרץ 2001. מאז יציאת תוכנית מפת הדרכים באפריל 2003, לא קיימה ישראל
אפילו אחת מההתחייבויות שלה.
במפת הדרכים או החלטות מועצת הביטחון לא מצויין בשום מקום שהתחייבויות
הצדדים יבוצעו באופן המשכי – כלומר, לא נאמר שם שהרשות הפלסטינית חייבת
למלא את התחייבויותיה בטרם ישראל תחל לבצע את ההתחייבויות שלה. מנגד, לפחות
בגדה המערבית, הרשות הפלסטינית עמדה כמעט בכל ההתחייבויות שלה – מה שאפילו
בכירים בצה"ל מאשרים. המשקיפים האמריקאים, ביניהם היועץ לביטחון לאומי של
הנשיא אובמה, הגנרלים ג'יימס ג'ונס וקיית' דייטון, מרוצים מאוד מעמידתה של
הרשות הפלסטינית בהתחייבויותיה בגדה המערבית בתקופת כהונתם של הנשיא מחמוד
עבאס וראש הממשלה סלאם פיאד, שנקטו בפעולות נחרצות והחלטיות נגד תשתיות
הטרור והשחיתות בממשלה שלהם, שהקהילה הבינלאומית מפקחת מקרוב על התקציב
שלה.
האם ממשלת נתניהו תקפיא את הבנייה בהתנחלויות? האם שר הביטחון אהוד ברק
יורה לצה"ל לפנות את המאחזים הבלתי-חוקיים? האם צה"ל ייסוג לעמדותיו מלפני
ה-28 בספטמבר 2000? האם ליברמן ונתניהו יאפשרו את פתיחתם מחדש של מוסדות
פלסטיניים בירושלים? לא ולא, ושוב – ברור שלא!
נתניהו הכריז על כוונתו לאתחל מחדש את השיחות עם הפלסטינים. הוא הצהיר
שישראל אינה מעוניינת לשלוט בפלסטינים. מאידך, הוא גם הצהיר שהמדינה
הפלסטינית העתידה לקום לא תשלוט בגבולות המדיניים שלה, לא תורשה להחזיק
בצבא, לא תורשה לקבוע את מדיניות החוץ שלה, לא תשלוט במרחב האווירי שלה או
בגלי הרדיו שלה. אין מנהיג פלסטיני שיסכים לתנאים הללו. נתניהו אינו משאיר
לרשות הפלסטינית מצע שממנו היא תוכל לגשת לשיחות. אם אלה הם התנאים לשיחות
בין הצדדים, השיחות לעולם לא ייפתחו.
במקרה הזה, ההחלטה הראשונה שאובמה יידרש אליה, ברגע שהמשבר הכלכלי ירפה
ממנו לרגע, היא להעביר את השיחות מהמסלול הבילטרלי למסלול המולטילטרלי. הם
יוכלו להיפתח במסלול משולש בתיווך אמריקאי, אבל דרך יעילה יותר תהיה להסמיך
את הקוורטט, שנוצר במסגרת מפת הדרכים, שליברמן טען שהיא מקובלת עליו.
תוכנית מפת הדרכים עצמה קובעת כי: "הקוורטט יסייע ויקדם את ביצוע
התוכנית... הקוורטט ייפגש באופן קבוע בדרגים בכירים על מנת לבחון את
ההתקדמות בביצוע התוכנית על ידי הצדדים. בכל פעימה, מצופה מהצדדים לבצע את
התחייבויותיהם במקביל, אלא אם כן צויין אחרת במפורש... הפלסטינים יזכו
לתמיכה פעילה מצד הקוורטט והקהילה הבינלאומית הרחבה על מנת להקים מדינה
עצמאית וברת-קיום... חברי הקוורטט יקדמו את ההכרה הבינלאומית במדינה
הפלסטינית ובכלל זה את חברותה האפשרית באו"ם.
הצוות של אובמה אינו צריך להמציא תוכנית חדשה. מפת הדרכים מספקת את המנגנון
למעורבות, ואפילו כפייה, בינלאומית ישירה. הסכסוך לא ייפתר על ידי נתניהו
וליברמן במסגרת שיחות עם עבאס ופיאד. אפילו אם החמאס לא היה שולט בעזה, לא
הייתה התקדמות ישראלית-פלסטינית בילטרלית לקראת השלום.
הקהילה הבינלאומית אולי לא תוכל להכריח את הצדדים לחתום על הסכמים בניגוד
להסכמתם, אבל היא יכולה למלא תפקיד פעיל וללחוץ על הצדדים בכיוון הזה.
הסכסוך פתיר ובקרב הרוב בקהילה הבינלאומית שוררת הסכמה על הפרמטרים לפתרון.
חבל על זמן מבוזבז בשיחות בילטראליות שאין להן סיכוי להניע את הגלגל קדימה.
הקוורטט הוא מנגנון בינלאומי שהוקם על מנת ללחוץ על הצדדים להתקדם. שותפות
אמיתית בין ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם תייצג את השחקנים
המרכזיים בעלי האינטרסים והעוצמה להוביל לפתרון הסכסוך שמאיים על יציבות
העולם כולו. מפת הדרכים ויוזמת השלום הערבית, שזוכה לתמיכתו של אובמה,
מספקות את הכלים והכיוון. המרכיב שהיה חסר עד עכשיו היה המנהיגות של אובמה.
אסור לתת לסרבנות הפוליטית של ישראל ולגורמים פלסטינים קיצוניים להמשיך
למנוע את פתרון הסכסוך. מרבית הישראלים והפלסטינים עייפו מהסכסוך, אבל בגלל
כישלונות תהליך השלום שהסתמך באופן בלעדי על הסכמים והתקדמות בילטראליים,
הם איבדו תקווה. הסכסוך הזה לא ייפתר על ידי הסכמים בילטראליים בלבד. יש
להוכיח כיום שלקהילה הבינלאומית יש את הכלים ואת המחויבות להוביל את כולנו
לעתיד שלו יותר.
###
* גרשון בסקין הוא מנהל-שותף של "איפקרי" - מרכז ישראל/פלסטין למחקר
ולמידע. ניתן להשיג אותו בכתובת: gershon@ipcri.org. המאמר תורגם מאנגלית
ומופץ על ידי שירות החדשות של "קומון גראונד" (CGNews) באישור ה"ג'רוזלם
פוסט".
פורסם במקור על ידי ה"ג'רוזלם פוסט" ב-6 באפריל 2009, www.jpost.com
הפרסום אושר על ידי בעלי הזכויות.