הכרזה דמיונית
ז         גרשון בסקין

 

PUBLISHED IN THE JERUSALEM POST

MARCH 20, 2007

 

ירושלים

הכרזת הקבינט הישראלי, 25 במארס 2007, לגבי הפסגה הערבית בריאד:

"ממשלת ישראל מתכנסת הבוקר למושב סדיר. ראש הממשלה הציג לחברי הממשלה יוזמת שלום ישראלית חדשה 'תוכנית עשר הנקודות.'

"הממשלה דנה ביוזמה ואז הצביעה בעדה ברוב מכריע, כשרק סיעת ישראל ביתנו מצביעה נגד. בעקבות ההצבעה הגיש השר ליברמן את התפטרותו, שתיכנס לתוקף בתוך 48 שעות.

"ממשלת ישראל קוראת למשא ומתן ישיר, פנים אל פנים, עם ממשלות הרשות הפלסטינית, סוריה ולבנון, במטרה כדי לשים קץ לסכסוך הישראלי-ערבי.

"ממשלת ישראל מכריזה שהסכם שלום מלא עם יחסים דיפלומטיים ונורמליים בין כל מדינות האיזור היא מטרת-העל של יוזמת השלום הישראלית.

"ישראל מכירה בכך שקיום משא ומתן דו-צדדי ישיר לשלום מהווה הכרה מפורשת בזכותה של ישראל להתקיים בגבולות בטוחים ומוכרים. ישראל קוראת לרשות הפלסטינית לעשות את מירב המאמצים להבטיח שכל מעשי האיבה ייפסקו ברגע שיתחיל המשא ומתן. ישראל מצידה תמשיך לכבד את הפסקת האש בעזה ותרחיב את הפסקת האש לגדה המערבית.

"ממשלת ישראל מכירה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה ריבונית עצמאית משלו, שתתקיים לצד ישראל בשלום ובביטחון הדדי.

"על-אף שהיא מכירה בצורך בתיקונים מוסכמים הדדית לגבולות בין ישראל למדינת פלסטין העתידית, ישראל מכירה בכך שהבסיס למשא ומתן על הגבולות הוא הקו הירוק של הסכם הפסקת האש של 1949.

"על-אף שישראל דוחה את יישובם מחדש של פליטים פלסטיניים בתוך שטחה של מדינת ישראל, ממשלת ישראל מכירה בכך ששאלת הפליטים היא אחת השאלות החשובות והרגישות ביותר עבור שני הצדדים, והיא מחוייבת למשא ומתן הוגן עם ההנהגה הפלסטינית במטרה למצוא את הפתרון האפשרי הצודק ביותר שיוסכם על שני הצדדים, אשר ישים קץ לסבלם של הפליטים הפלסטיניים באשר הם.

"ממשלת ישראל מחוייבת לפתור יחד עם הפלסטינים את כל השאלות הנותרות האחרות הנוגעות למעמד הקבע, לרבות עתידה של ירושלים, הגבולות, המים ושאלות כלכליות, והסדרי ביטחון הדדיים.

"ממשלת ישראל מוכנה לחזור למשא ומתן בכל החזיתות, המבוסס על הבנות שהושגו בסבבים הקודמים של המשא ומתן.

"לישראל אין סכסוך עם המדינות והעמים האחרים באיזור, והיא קוראת לכל מנהיגי המדינות הללו לסייע בתהליך גיבוש ההסכמות לקראת שלום מלא באיזור, לרבות תמיכה ברעיונות חיוביים וצעדים הנוגעים לשאלות הרגישות של ירושלים והפליטים.

"ממשלת ישראל מקבלת בברכה את סיועם של הקווארטט וגורמים אחרים בהבאת המשא ומתן לסיום מהיר ומוצלח. ממשלת ישראל מכירה בכך שיידרש סיוע פיננסי משמעותי כדי להבטיח ביטחון ויציבות באיזור, והיא קוראת לקהילה הבינלאומית לגלות מעורבות פעילה בתהליך שיקום הכלכלה הפלסטינית והתשתית בגדה המערבית ובעזה."

כל הכתוב לעיל לא מוכרח להיות דו"ח דמיוני. מה שנכתב כאן מקובל כמעט על כל שרי ממשלת ישראל.

גם אם סביר שישראל ביתנו תתפטר מהממשלה, אולמרט יכול להיות בטוח שמרצ והמפלגות הערביות יתמכו בתוכנית, אפילו אם לא יצטרפו לקואליציה. הפופולריות של אולמרט תנסוק פתאום, אבל לא זו הסיבה לכך שעליו לקבל את תוכנית עשר הנקודות הזו.

כל ראש ממשלה מבטיח לעמו שיעשה הכול להבטיח יציבות וביטחון. בדומה לרוב ראשי הממשלה, אולמרט לא עשה כמעט דבר לממש את ההבטחה הזאת. על-פי כל התחזיות והפרשנויות, כבר אין לו הרבה זמן בתפקיד כדי לנסות.

אבל המשימה הדחופה שאיתה אולמרט צריך להתמודד אינה נוגעת רק לפוליטיקה הפנימית הישראלית. השעון של עצם הישימות של פתרון שתי המדינות מתקתק במהירות.

קריאה נכונה של המשפט הנ"ל היא שהשעון מתקתק במהירות בכל הנוגע לישימות ולקיימות של הפרויקט הציוני. אם לא ימומש פתרון שתי המדינות, לא תהיה מדינת ישראל יהודית.

תקתוק השעון אינו קשור רק לעובדות הפיזיות בשטח בגדה המערבית ובעזה, ההופכות את הקמתה של מדינה פלסטינית שם לבלתי-אפשרית. הגורם העיקרי המאיץ בשעון הוא התנועה המהירה של אינטלקטואלים פלסטיניים מרעיון המדינה הפלסטינית הנפרדת בגדה המערבית ובעזה. האינטלקטואלים הפלסטיניים היו אלה שהובילו את תנועתם הלאומית לתמוך בפתרון הזה משנות השבעים ואילך, והם כיום הכוח המוביל המקדם את אימוץ המודל הדרום-אפריקני בפלסטין.

אם הפלסטינים ידחה את פתרון שתי המדינות ויעדיף מדינה דמוקרטית אחת מהים עד הירדן, זו רק שאלה של זמן עד שהקהילה הבינלאומית כולה תתמוך בהם, ואז מסתמן סופו של החלום הציוני. אם העם הפלסטיני יאמץ את פתרון המדינה הדמוקרטית האחת, ישראל לא תוכל לזכות במערכה הזאת. ולמרות שדם יישפך בכמויות שלא יתוארו, בסופו של דבר ישראל כבר לא תהיה מדינת העם היהודי.

אותם לאומנים ישראלים ואוהדים בחו"ל יהודים ולא-יהודים כאחד - הדוחים שלום עם שכנינו, אינם אלא מחבלים מתאבדים המנסים להרוס את ישראל. יש מי שיראה בדברים האלה הגזמה פרועה, אבל זה לא נכון. אלה הדוחים את הסיכונים הכרוכים בתהליך השלום מבטיחים בעיוורונם ובחוסר היכולת שלהם להבין שהזמן לא פועל לטובתנו - את סופה של ישראל.

הוויכוחים על היתרונות של הכרה בממשלה הפלסטינית החדשה הם בזבוז זמן. בזבוז זמן כעת הוא פשע. זה הזמן ליוזמת שלום ישראלית.

קדימה, אולמרט! זמנך הולך ואוזל.