שירות החדשות "קומון גראונד-מזרח תיכון" - מזרח תיכון
 

24 אוגוסט 2009

ירושלים- עדיין אין לנו מושג של ממשי מה או מתי יציג הנשיא אובמה בתור יוזמתו לתכנית השלום הישראלית-פלסטינית . בינתיים, השליח המיוחד מטעם ראש הממשלה נתניהו, יצחק מולכו, מנסה להגיע להבנות עם הממשל האמריקאי עוד לפני הפגישה הבאה בין הסנטור מיטשל לנתניהו.

השמועות אומרות ש עכשיו משנתניהו הסכים לפיתרון שתי המדינות, התכנית של אובמה תתמקד קודם כל בהגדרת הגבולות בין מדינת ישראל לבין המדינה העתידית של פלסטין,

יש הגיון בהתמקדות בגבולות, היות וברגע שתושג הסכמה על הגבולות, תוכל ישראל להמשיך את הפעילות בהתנחלויות באזורים שיסופחו לישראל ולהתחיל להקים דיור חדש למתנחלים שיאלצו לעזוב את בתיהם באזורים שיהפכו להיות חלק מהמדינה הפלסטינית.

ברגע שתוכרז התכנית האמריקאית, הויכוח על הגבולות בישראל יתחיל במלוא עוצמתו. חשוב שהציבור והממשלה יבינו את הדינאמיקות שמעורבות ואת הקווים האדומים שיוצבו מהצד הפלסטיני.

אלו הם כמה מן הנושאים והעקרונות שיהיו חלק מן הויכוח:
הקו הירוק יהיה נקודת ההתייחסות לקביעת הגבולות ולא גדר ההפרדה. מנקודת המבט הישראלית גדר ההפרדה כבר מסמנת את השטחים שישראל התכוונה לספח. מנקודת המבט הפלסטינית, בכל מקום מזרחית לקו הירוק בו עוברת גדר ההפרדה נעשתה פעולה לא חוקית ועל כן הגדר לא יכולה להוות את נקודת ההתייחסות לקביעת הגבול. הקהילה הבין לאומית, כולל חברי הקוורטט המדיני, יתמוכו ככל הנראה בעמדה הפלסטינית על פיה על נקודת ההתייחסות להיות הקו הירוק של שביתת הנשק ב1949, ולא גדר ההפרדה.

גודלה של המדינה הפלסטינית יהיה 22 אחוזים מהשטח שבין נהר הירדן לים התיכון. מנהלי המשא ומתן הפלסטינים יספקו בוודאי מספר מדויק של הדונמים הרבועים שנכבשו על ידי ישראל ב- 1967 וידרשו כי המדינה הפלסטינית תוקם על מספר דונמים זהה. הפלסטינים יצטטו את עיקרון האומות המאוחדות לגבי אי הקבילות של השגת שטחים על ידי מלחמה, ואת התקדימים שנעשו בנושא זה בהסכמי השלום עם מצרים וירדן.

רציפות וסמיכות של המדינה הפלסטינית למזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה והאתרים המוסלמים והנוצרים הקדושים, בלי מעבר דרך אף מחסום ישראלי, יהיו עקרונות יסודיים שעליהם לא יהיו הפלסטינים מוכנים להתפשר.

בהתוויות הגבולות של הגדה המערבית, יהיה צורך לקבוע את אופי הקשר הפיסי בין הגדה המערבית לעזה, אפילו אם לא יהיה בשימוש לזמן מה.

ברמה העקרונית חילופי שטחים מקובלים על הפלסטינים. יאסר ערפאת הסכים לעיקרון זה ב-'קמפ דיוויד' ביולי 2000. מאז הבהירו הפלסטינים כי יהיה על החילופים להיעשות על בסיס 1:1 הן במונחים של כמות והן במונחים של איכות. ההתנחלויות/השכונות הישראליות שנבנו אחרי 1967 בתוך הגבולות המוניציפאליים המורחבים של ירושלים מהווים כאחוז אחד מהשטח. באופן טבעי, האדמה באזור של חולות חלוצה, דרומית לרצועת עזה, אינה שוות ערך באיכותה לאדמה בירושלים ואפשר יהיה להבין את הפלסטינים אם ידחו אותה.

באופן דומה, ידחו הפלסטינים כל ניסיון לכלול אזורים עם אוכלוסיות של פלסטינים אזרחי ישראל, כגון אום אל פאחם. נדמה כי יש הסכמה ברורה בין הפלסטינים אזרחי ישראל לבין ההנהגה הפלסטינית כי מעמדם כאזרחי ישראל לא יומר בכדי להעניק לגיטימיות להתנחלויות הישראליות. על אף כי הפלסטינים אזרחי ישראל מזדהים עם המטרה הפלסטינית ורוצים לראות בהקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, הם ידרשו לשמור על האזרחות הישראלית שלהם, אפילו אם משתמע מכך היותם אזרחים מסוג ב'. הם יעדיפו להמשיך להיאבק למען שוויון בישראל במקום להיאבק על שוויון במדינה הפלסטינית שהצטרפות אליה משמעה ירידה מיידית במעמד הסוציו אקונומי, כולל פגיעה בהטבות בריאות, תנועה חופשית יתרונות נוספים מהם הם נהנים בהיותם אזרחי ישראל.

היות ונושא מעמדם של הפלסטינים אזרחי ישראל יעלה בעת הדיון על הגבולות, צעד נבון יהיה פתוח בדיון את האפשרות של אזרחים יהודים לחיות בפלסטין. יהיו אולי מתנחלים שיעדיפו להישאר במקומם, אפילו אם משמעות בחירה זו תהיה לחיות תחת ריבונות פלסטינית. ראש הממשלה הפלסטינית סאלם פיאד כבר אמר כי יהודים מסוימים מוזמנים להישאר במדינה הפלסטינית העתידית, אם יסכימו לציית לחוק הפלסטיני ולחיות תחת שלטון פלסטיני. אולי יהיה זה נבון לקשור בין הזכויות והחובות של פלסטינים בישראל לאלו של יהודים בפלסטין. אולי אז אפשר יהיה לסגור את פערי ההפליה נגד פלסטינים אזרחי ישראל ולמנוע הפליה נגד יהודים בפלסטין.

הפלסטינים לעולם לא יקבלו מציאות בה ישראל תשלוט בגבולות מדינתם. כל הצעה שהוצגה לפלסטינים עד כה, כולל ההצעה האחרונה של אולמרט למחמוד עבאס, נפלה בשל הדרישה הישראלית לשלוט בגישה של פלסטינים לעולם החיצון. אף מנהיג פלסטיני לא יסכים לקבל מדינה פלסטינית שהיא כריבון הכלוא בכלוב. גם את זה צריכה ישראל להבין, כפי שהיא עצמה לעולם לא הייתה מסכימה כי מישהו אחר ישלוט בגבולותיה. למען האמת, אין כנראה הגדרה טובה מזו לריבונות.

אלו הם העקרונות העיקריים שצריך יהיה לשקול בדיון על הגבולות. דיונים אלו יהפכו מורכבים אף יותר ברגע שיוכללו בהם גם סוגיות ביטחון. אין כמעט סיכוי כי הממשלה הנוכחית בישראל וההנהגה הפלסטינית יגיעו להסכם בנושא זה.

אם הנשיא אובמה והסנטור מיטשל רציניים בכוונתם לפתור נושא זה תחילה, עליהם למהר להניח מפה על שולחן המו"מ, כל עוד לא תונח המפה לא ישורטטו הקווים.

גרשון בסקין הוא מנכ"ל שותף למרכז הישראלי/ פלסטיני למחקר ומידע , www.ipcri.org, גרסה זו של מאמר הופיע בג'רוזלם פוסט והוא מופץ על ידי שרות החדשות של קומון גראונד בהסכמת הג'רוזלם פוסט.
מקור: הג'רוזלם פוסט, 17 באוגוסט 2009
www.jpost.com
הפרסום אושר על ידי בעלי הזכויות.